הטיפול המושלם להפרעת קשב וריכוז 

שיטת הנוירופידבק  

היא טכנולוגיה אשר קיימת משנות השבעים של המאה שעברה. מסייעת בטיפול במגוון בעיות, ללא שימוש בתרופות. מדובר בטיפול חיצוני לפציינט,לא פולשני אשר מסייע בשינוי התנהגותי, באמצעות מתן משוב על פעילות חשמלית (EEG)של מוח המטופל. נוירופידבק נמצא במחקרים שונים כיעיל לטיפול בשלל הפרעות קוגניטיביות ונפשיות אחת מהן היא הפרעת הקשב והריכוז(ADHD, ADD)

נוירופידבק הינה שיטה באמצעותה לומד המטופל לשלוט בצורה עצמאית על פעילות מוחית ספצפית בהתאם לבעיה בה מטפלים.

הייתרונות האדירות של טיפול נוירופידבק בהשוואה לשאר הטיפולים המוצעים כיום להפרעת קשב וריכוז:

*התהליך אינו פולשני ולכן אין פגיעה כלשהי במטופל.

*מדובר בתהליך של אימון מוחי שתוצאותיו המרשימות אינן נעלמות או מתפוגגות, כיוון שככל שהיכולות עולות משתמשים בהן כל הזמן(המוח כל הזמן חושב).

*והיתרון האדיר הוא שלא מדובר בטיפול תרופתי כלשהו(מי שצורך רטלין ודומיו ימשיך לצרוך כרגיל בזמן טיפול הנוירופידבק. יש עדויות נרחבות שבסיום התהליך בנוירופידבק הרבה מטופלים הפסיקו ליטול את הרטלין ודומיו ( רק אחרי התייעצות עם נוירולוג-בלבד).

*מוכח מדעית.

חסרונות טיפול הנוירופידבק

*אינטנסיביות ומספר הפגישות שמצריך הטיפול (פעמיים בשבוע וממוצע של בין 20-30 מפגשים) ועדיין, חשוב לזכור כי את הריטלין ודומיו המטופל נוטל כל הזמן, באופן יוםיומי(ולעתים עם תופעות לוואי קשות)

התוצאות המושגות בטיפול נוירופידבק להפרעת קשב וריכוז אצלי בקליניקה:

בעצם, מדובר אימון מוחי(ממש כמו אימון בחדר כושר לחיזוק שרירי הגוף), המאפשר להגיע לרמות ריכוז גבוהות ולתהפחתה משמעותית ברמת האימפולסיביות של המטופל. מה שמאפשר לקבל שליטה גבוהה בהתנהגות ומקטין משמעותית עד התפרצויות כעס וזעם.

אז איך עובד הטיפול בתאכלס אתם שואלים?

מדובר בחיישנים(אלקטרודות, מכשיר EEG) מיוחדים המחוברים למתקן(נראה כמו אוזניות, יש פעמים שהמתקן הוא כובע בו מצוייה כמות שונה של אלקטרודות בהתאם לסוג הטיפול הנדרש) אשר שמים על הראש. האלקטרודות בטיפול נוירופידבק בהפרעת קשב וריכוז, מתיישבות בחלק הקדמי של הראש-החלק של המצח, בו נמצא החלק האחראי על התפקוד הקוגניטיבי של המוח. הן מודדות את הפעילות של גלי המוח השונים. אשר לפיהן ניתן להבין את כושר הריכוז בו נמצא המטופל בכל שלב ושלב בתהליך עצמו.

המתקן מחובר לאפליקציה המודדת את גלי המוח תוך כדי שהמטופל מבצע משימות שונות(סוגים שונים של משחקים ועוד..). המטופל מפעיל את המשחק רק בכוח גלי המוח(ללא ידיים).

למה נכון וראוי לבצע את התהליך בקליניקה?

העבודה על המערכת היא יחסית פשוטה ומונגשת. בסיום כל תרגול ניתן להפיק דוח לפעילות המוחית שבוצעה וניתן להשוותה לכל אורך התהליך. הדוח גם מייצג את ההתקדמות ביכולת הריכוז שגם תיתן את אותותיה בפועל: הן בפידבקים שיתקבלו מהצוות הבית סיפרי , הן בהרגשה האישית של הילד לגבי יכולת הריכוז שלו וכמובן בהרגשת ההורים עפי הנעשה בבית ומחוצה לו כשהילד במחיצתם. 

במהלך התהליך הילד נמצא תחת בקרה של המטפל. המוטיבציה מאוד חיונית לתהליך וכל זה מתאפשר בסביבה טיפולית\אימונית המדרבנת להשגת התוצאות הנדרשות. הפקת הדוחות וניתוחן. בד"כ יהיה שילוב של אימון נוירופידבק בתהליך טיפול רגשי להשגת תוצאוח מירביות.

כמה מפגשים מצריך התהליך:

מדובר במספר של בין 20-30 מפגשים (בממוצע)דו שבועיים לקבלת תוצאות מקסימליות. 

האימון המוחי נמשך 20 דק מתוך זמן המפגש.

כשמטרת התהליך היא עלייה ביכולות  הקשב והריכוז: אורך מפגש בודד יעמוד על 30 דק. כשמשלבים טיפול רגשי יחד עם נוירופידבק: מפגש ראשון בשבוע יעמוד על 30 דק והמפגש השני יעמוד על שעה. 

*התמחור ייתנן אינדיבידואלית לצרכי המטופל.

 להתייעצות או קביעת פגישה לטיפול בנוירופידבק אנא השאירו את הפרטים שלכם כאן מטה בדף או לחלופין אנא התקשרו: 050-9006596 ריקי

הפרעת קשב, לחץ ומה שביניהם

מאת ד"ר דניאל בן אליעזר(פסיכולוג ראשי של מוח מצויין(אונברסיטת בר אילן, אשר הוכשרתי על ידם)

הפרעות קשב, עם או בלי היפראקטיביות, נחשבות בספרות המקצועית ל"הפרעה התפתחותית", כלומר כזו הנמצאת ומתפתחת בילדות, ולא נרכשת לאורך החיים. כך שככלל, אי אפשר "לקבל" הפרעת קשב, ובעת אבחון, גם אם נעשה בגיל מאוחר, יש לזהות סימנים שההפרעה הייתה גם בילדות, גם אם לא הפריעה לתפקוד.

הגם שכיום יש מודעות גבוהה יותר להפרעות קשב (ויש מי שיגידו – גבוהה מדי), עדיין ישנם מקרים רבים של ילדים שלא מאובחנים בזמן עם הפרעות קשב. מקרים כאלה נפוצים בעיקר במקרים בהם הפרעת הקשב קלה יחסית, ובפרט כאשר היכולות השכליות של הילד או הילדה גבוהות יחסית, כלומר הוא מצליח לפצות על הקושי הלימודי ע"י אינטליגנציה גבוהה.

אך גם במקרה זה, הפרעת הקשב עדיין באה לידי ביטוי, ולילד (או למבוגר) יש קושי לשמר קשב לאורך זמן. במקרה כזה, בפרט שהפרעת הקשב אינה מטופלת, קיימת נטייה לפתח באופן טבעי אסטרטגיית התמודדות עם הקשב של "הלחצה עצמית".

כאשר האדם מלחיץ את עצמו, הוא בעצם מדמיין בראשו תרחיש קריטי של לחץ, עומס או קטסטרופה ("אם אכשל במבחן יעיפו אותי מבית ספר", "ההורים 'יהרגו' אותי אם לא אסדר את החדר"...) ואז בהשפעת הלחץ, רמות הדופמין והנוראדרנלין שלו עולות, ובכך הוא מצליח להעלות גם את הקשב באופן זמני.

במקרים כאלה נראה נטייה לאמירות קטסטרופליות, דפוס אופי לחוץ, ודחיינות לרגע האחרון. דחיינות (או דמיון של לחץ רציני) מאפשרת לאדם לפעול תחת תנאים של לחץ, שלא מתאפשרים לו כאשר יש זמן רב לביצוע המשימה – ובכך מגבירה את הלחץ.

אנשים שהרגילו את עצמם באסטרטגיה של "הלחצה עצמית" פעמים רבות לא מספיק מודעים לקושי הקשבי שלהם (שכן הוא ממותן יחסית על ידי הלחץ), ומאשימים את עצמם בדחיינות ועצלנות (כמובן שלא בצדק), ובמקרים רבים סובלים מתסמיני לחץ וחרדה. חלקם סובלים ממתח מתמיד (סטרס כרוני), וחלקם מלחץ שבא והולך לפי הצורך (כלומר, כשצריכים להתרכז). בין ההשלכות השליליות של לחץ רב או מתמשך עשויות להיות בעיות רפואיות רבות – כמו מיגרנות וכאבי ראש, מעי רגיז, יתר לחץ דם ואף השפעות על מערכת החיסון (כמו תגובתיות יתר או דיכוי חיסוני), וכן השפעות נפשיות כמו חרדה, הפרעות מצב רוח או נדודי שינה.

לעתים רבות אנשים יבואו לטיפול עקב החרדה או הבעיות הרפואיות, והטיפול בו יהיה בדרך של טכניקות הרגעה. טכניקות אלה עשויות לכלול – מדיטציה ודימיון מודרך, CBT, ביופידבק, תרגילי הרפיה או תרופות מרגיעות. אך חשוב לשים לב שתרופות מרגיעות (בפרט ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קסנקס ווליום, גורמות בעצמן לעייפות ולירידה בקשב פעמים רבות).

לאחר שהאדם רגוע, חשוב לברר מה קורה ליכולת הקשב והריכוז שלו – האם הקשב שלו משתפר או נפגע. אם הקשב שלו משתפר – זה אומר שאין הפרעת קשב בבסיס, אלא ככל הנראה יש חרדה, שעשויה בעצמה לגרום לקושי בקשב, וברגע שהפחתנו אותה – הקשב תקין וגם הרוגע (ואז אין צורך בטיפול ייעודי לקשב). אם אחרי טכניקות הרגעה, כשהאדם רגוע יותר – הקשב שלו נהיה גרוע יותר – וקשה לו יותר להתרכז, יתכן שיש הפרעת קשב, יש למומלץ לעבור אבחון (מומלץ כמובן ע"י איש מקצוע) ואז לבחור בדרך של טיפול או אימון להפרעת הקשב. במקרה כזה האפיקים הם תרופות (שהן ממריצות ובעצמן עלולות לגרום לחץ או חרדה לעתים) או נוירו-פידבק, שמסייע להעלאת קשב ללא צורך באפקט ממריץ.

יש לציין כי גם במקרה של הפרעת קשב המשולבת בהיפראקטיביות, חשוב לשים לב אם יש גורם רגשי המעצים את ההיפראקטיביות, ולטפל בו בנפרד ובמובחן מהטיפול בקשב.

אם אתם סובלים מסטרס כרוני או מתמשך, וחושדים שיש לכם גם הפרעת קשב, לאור התסמינים שהוזכרו, מומלץ לקבל אבחון מקצועי מקיף מרופא שהוסמך לאבחן הפרעות קשב (מומלץ פסיכיאטר – שיוכל להעריך בצורה טובה גם היבטים של חרדה ולחץ), או מפסיכולוג מומחה, שהשתלם בתחום אבחון הפרעות הקשב.

אם נמצאה הפרעת קשב, מומלץ לשקול טיפול בנוירופידבק, כך שלא מערב תרופות נפוצות להפרעת קשב שהן ממריצות (כמו ריטלין, קונצרטה, ויואנס), ומאפשר שיפור הדרגתי של הקשב ללא האפקט הממריץ או המעורר. אמנם אציין כי במקרים רבים גם התרופות מתאימות, ולא תמיד גורמות עוררות רגשית ותגובת לחץ.

בכל מקרה, אין המאמר מהווה תחליף ליעוץ רפואי או פסיכולוגי, ובכל החלטה רפואית או נפשית יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך.

 מאת דר דניאל בן אליעזר:

סוגי קשב וההבדל בין נוירופידבק, אימון קוגניטיבי ומשחקי מחשב רגילים

פעמים רבות אנו נשאלים על ההבדל בין נוירופידבק למשחקי מחשב, וכן ההבדל בין נוירופידבק למחשקים קוגניטיביים ממוחשבים שלא מערבים EEG (אלא כוללים רק תרגילים הדורשים ריכוז, זיכרון או חשיבה).

על מנת לענות על השאלות האלה, נסקור תחילה את סוגי הקשב ומדוע נוירופידבק יכול לסייע להפרעות קשב בעוד משחקי מחשב רגילים – אינם רלוונטיים.

סוגי קשב שונים והפרעות קשב

הקשב האנושי מהווה בעצם גורם הממקד את המידע הרב המגיע מהחושים שלנו (בעיקר ראייה ושמיעה) אל תוך זיכרון העבודה, בו בעצם מתבצע תהליך המחשבה ועיבוד המידע – המילולי והחזותי. בניגוד לתהליך זה המכונה בספרות המקצועית מלמטה-למעלה (כלומר מהחוץ אל המוח, bottom-up) יש גם קשב העוסק בתהליכים מלמעלה-למטה (top-down), כלומר יזום על ידי המוח – קשב זה מתמקד בתפקודים הניהוליים, האחראים בעצם על יזימת התנהגות רצויה, בלימת התנהגות לא רצויה ותכנון התנהגות. מתוך כל אלה – עולים שלושה סוגי קשב (על פי Posner), כאשר השניים הראשונים הם בעיקר מלמטה-למעלה והסוג האחרון הוא בעיקר מלמעלה-למטה.

(1) קשב מסוג דריכות (alert) – קשב בו גירויים חיצוניים בולטים מושכים את תשומת הלב של האדם, כגון תזוזה מהירה בשדה הראייה, רעש חזק או כשקוראים בשם שלנו. גירויי כזה בדרך כלל מצליח למקד את המשאבים הקוגניטיביים במהירות רבה, וגם אנשים עם הפרעות קשב לא מתקשים בדרך כלל בגיוס קשב במקרים כאלה.

(2) קשב מסוג אוריינטציה (orientation) – במקרה זה יש לנו ידע מוקדם או ציפיה מוקדמת שמדריכה אותנו לאתר סימנים חשובים בזמן או במרחב (למשל אור אדום ברמזור כשאנחנו נוהגים, שלטים בזמן נהיגה, הולכי רגל בזמן שאנחנו נוהגים בכביש צפוף בעיר). במקרה זה הידע המוקדם שהוא מלמעלה-למטה ממקד מראש את הקשב לגירויי חיצוני שעשוי להופיע מבחוץ (מלמטה-למעלה) וככזה מקל על האפשרות לאתר אותו, גם אם אינו כה זוהר, בולט או רועש.

(3) קשב על בסיס תפקודים ניהוליים (executive control) – קשב זה נמדד ונבחן במקרים בהם יש דרישה מלמעלה, כלומר מהמוח או מהמודעות שלנו להתמקד בגירוי מסוים, ולעתים בצורה הנוגדת לגירויים מהסביבה (ולכן לעתים נמדד כקונפליקט בין הרצון שלנו לסביבה). אנשים הסובלים מהפרעות קשב מתקשים בעיקר ביזימת קשב מסוג זה לאורך זמן, בפרט במטלות מונוטוניות או כאשר המוטיבציה שלהם להצליח בהן היא לא מאוד גבוהה.

סוגי הקשב והאימון לבעלי הפרעות קשב

לאור כך שאנשים עם הפרעות קשב (ADHD) מתקשים בעיקר בקשב מהסוג האחרון, האימון צריך לתת מענה בעיקר לסוג קשב כזה. כך שבמהלך האימון, על המתאמן ליזום קשב מתוך עצמו, ולא לאור גירויים מענייניים ה"קופצים" אליו מתוך המשחק.

לכן, באימון קוגניטיבי לנוירופידבק (וכן בכל אימון קוגניטיבי ממוחשב) על ממשק המשתמש להיות כזה המעודד את המשתמש ליצור את הקשב בעצמו, ולא לעורר אותו ולמקד אותו על ידי תוכן אטרקטיבי או סוחף. עליית קשב לאור גירוי אטרקטיבי (כמו במשחק מחשב רגיל הכולל "אקשן") אינה רצויה – גם כי אינה הבעיה העיקרית בהפרעות הקשב, וגם כי אינה נותנת מענה לצורך של האנשים עם הפרעות הקשב. הקושי שלהם הוא בעיקר במצבים בהם הם עצמם צריכים להעלות את הקשב כשהמשימה דלה בגירויים – ולכן על המשחק לדמות סביבה דומה לאתגר של החיים האמיתיים. בסביבה כזו, על המשתמש ללמוד לסנן את רעשי הרקע החיצוניים ולהתגבר עליהם על ידי קשב פנימי, ובכך לחזק מעגלים עצביים העוסקים ביזימה של סוג הקשב הזה, ובכך להפחית, לאור זמן, את התסמינים של הקושי הקשבי.

לסיכום

משחקי מחשב אטרקטיביים ומעניינים לא יכולים להיות מענה להפרעות קשב, שכן אינם מעוררים את המשחק בהם ליצור קשב היזום מבפנים, ולכן לא נותנים מענה לקושי. משחקים המעודדים אתגר קוגניטיבי הדורש פעילות יזומה של המשתמש יכולים לתת מענה לאורך זמן, אך בנוירופידבק, בה גם מתקיימת מדידה של גלי המוח וחיזוק של הגלים הרלוונטיים, הלמידה יעילה יותר, לאור הדיוק בחיזוק המעגלים העצביים הרלוונטיים.

לייעוץ וקביעת תור לטיפול בנוירופידבק מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם כאן למטה בצורו קשר או לחלופין להתקשר אליי: 050-9006596 ריקי